top of page

מה זה התקף חרדה  (פאניקה)?

פאניקה (אזעקות שווא) : זו תופעה פתאומית של פחד כאילו שקיים איום מסוכן ומיידי ביותר. פאניקה מתאפיינת  במיוחד בתופעות גופניות ובפירושים קטסטרופאליים לאותן התופעות.

המחלה מתחילה מהתקפי פאניקה שמהווים חוויה מפחידה מאד. על פי רוב התחלת ההפרעה ספונטאנית ופתאומית. ההתקפים מתחילים ללא התרעה וללא סיבה נראית לעין. התחלת הסימפטומים חדה ומהירה, הגוף מתחיל להשתולל כאילו קיים איום אמיתי כמו נמר שעומד לטרוף אותנו ובולטת הרגשה חריפה של פחד חריף בלי אפשרות לבטא ממה הוא נובע. בדרך כלל יש הרגשת בלבול  וחוסר יכולת להתרכז המלווים בדפיקות לב מהירות, קוצר נשימה והזעה.  ישנו פירוש קטסטרופאלי לתחושות הגופניות כמו אני עומד להתעלף, אני עומד לחטוף התקף לב או אני עלול למות באופן פתאומי.

ההתקף נמשך פחות משעה והוא חולף בהדרגה מעצמו.

הבעיה העיקרית היא שהסבל נמשך בין ההתקפים: החולה פוחד מפני הסכנה של התקף נוסף ופחד זה גורם לדאגה מרובה והגבלות בפעולות ובחופש התנועה כמו הפחד מלהיות מחוץ לבית, להתרחק מהבית,להיות במקומית הומים אדם ,מקומות סגורים וכו'. הפחד אינו מהמצב עצמו, אלא,  מהאפשרות שבהיותנו במצב נתון נקבל התקף פאניקה. זאת אומרת שזהו הפחד מהפחד .

התקפי הפאניקה (אזעקות השווא) הופכת להיות פחד ממצב- אנו נשאל מדוע זה קורה לנו? "כי התרחקתי מהבית"..."כי הייתי אצל הרופא"... ואז אשאל עצמי מה לעשות במידה ואקבל התקף חרדה? אענה לעצמי "אל תתרחק מהבית"......

מכאן הדרך לאגורופוביה והישארות בבית  קצרה מאד: מנגנון ההימנעות מחזק עצמו מכיוון שלא יצאנו מהבית בשל ההימנעות ולא קיבלנו התקף פאניקה נגיד לעצמנו : "מזל שלא יצאתי...אחרת הייתי חוטף התקף פאניקה ואז ההתנהגות ההימנעותיות מחזקת עצמה והנטייה להישאר בבית הולכת וגדלה.כתוצאה מכך מרחב המחייה שלנו מצטמצם והחרדה משתלטת על חיינו.

בעקבות הסיבוכים ההתנהגותיים תיגרם פגיעה קשה בדימוי העצמי של האדם :אכזבה עצמית כעס עצמי וכו'.

קראו עוד על: חרדה | דיכאון | תשישות | משבר חיים

מה זה פחד ומהי חרדה?

פחד הוא תגובה טבעית לסכנה אמיתית כמו פחד מפני נמר. הפחד מאותת לנו להישמע לאזהרות כמו לא לגעת בתנור לוהט,להישמר מבעלי חיים טורפים וכו'. כאשר יתרחש אירוע מפחיד תינתן פקודה למערכות הביולוגיות בגוף :פקודה ללב  ולשרירי הנשימה להגביר את קצבם, פקודה לבלוטות הזיעה להפריש זיעה מוגברת, פקודה לשרירי הגוף לרעוד , פקודה לשיער להזדקר,פקודה למעיים ולשלפוחית השתן להפריש את הפרשותיהם וכו' במטרה להכין הגוף להגנה עצמית.לאחר שבריר שנייה מגיע תור המוח הנותן פקודה  להעריך את המצב. לזה אנו קוראים הערכה קוגניטיבית. לאחר ההערכה נבחר אחת מארבע דרכי פעולה :

1.הילחם

2.ברח

3.קפיאה במקום

לאחר האירוע, במוח תתרחש תופעה הנקראת רגשות. האדם שעובר את החוויה ירגיש רגשות של פחד, געגועים, חשבון נפש וכו'.

התגובה ההגנתית יעילה מאד  כשיש סכנה אמיתית כי כך נציל את חיינו. אך כאשר אין סכנה אמיתית אנו מבזבזים אנרגיות מרובות ומתכוננים לשווא.ניתן לכנות זאת אזעקת שווא.

שני עקרונות של תגובת הפחד-

1.תגובת אזעקה מול סכנה, שמבוססת על תוכנית פעולה הטמונה במערכת העצבים שלנו

   ומתעוררת לחיים מול רמז קל שבקלים של סכנה.

2.כשהתגובה מתחילה היא עושה זאת במלוא עוצמתה, בצורה טוטאלית בלי לקחת סיכונים ללא קשר לטיב או

   לחומרת הסכנה.

מנגנון הפחד חייב להיות מטבעו רגיש מאד ולהגיב יום ולילה מול כל סכנה גם הרחוקה ביותר. בשל רגישותו הרבה של  המנגנון , הוא עלול להיות מופעל גם כשאין צורך אמיתי, כמו שקורה לעיתים לאזעקות המכוניות. לאזעקות אלו קוראים אזעקות שווא.

לעומת זאת חרדה  זו תגובה רגשית וגופנית לאיום לא מוכר או לסכנה לא מזוהה. למשל חשש תמידי מאסון, חשש תמידי מהבלתי ידוע או תחושה שדבר נורא עומד לקרות.חרדה עלולה להתבטא בתחושת אי נוחות, חוסר יציבות או סימנים גופניים של דפיקות לב, הזעה, ,סחרחורת, הפרעות בשינה וכו'.

חרדה במינון קל עשויה לעזור במצבים שונים כמו הצלחה בחינות .חרדה במינון גבוה עלולה להפריע לתפקוד היום יומי. הסובלים מחרדה במינון גבוה רגישים יותר לתסמינים גופניים וחווים הרבה יותר התראות  שווא ומפרשים כל שינוי בגופם כשינוי מסוכן או מאיים ומוכנים תמיד לברוח במהירות מאירועים הנחווים כמפחידים.(גולדברג,2005).

במה אני מטפלת

bottom of page